מלכה ואח' נ' סוד הטעם עסקי מזון (2000) בע"מ ואח'

פסק דין

1.אירוע של החלקה שכתוצאה ממנו נגרם לתובעת נזק גוף.

2.התובעת היא ילידת שנת 1950. היא הועסקה על ידי הנתבעת, חברת "סוד הטעם – עסקי מזון בע"מ" (להלן – "הנתבעת"), כעובדת כללית במטבח של בית האבות חמדת נוף ים בע"מ. (להלן – "הצד השלישי" או :"בית האבות"). בית האבות שכר את שירותיה של הנתבעת כדי שתספק לו שרות הסעדה. התובעת עבדה בשירותה של הנתבעת.

3.בתאריך 09.10.09, בחדר האוכל של בית האבות, התובעת החליקה. כתוצאה מהחלקה זו, נגרם שבר בעצם הרדיוס בידה הימנית.

4.ארבע הן השאלות הטעונות הכרעה:

אחת – מה גרם לנפילתה של התובעת והאם מדובר באירוע המקים חבות כלפי מי הצדדים.

שתיים – בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה היא חיובית (כלומר, שנפילתה של התובעת נגרמה תוך הפרת חובת זהירות של מי מהצדדים) – מיהו הצד שרשלנותו גרמה לנפילתה של התובעת.

שלוש – מהם הנזקים שנגרמו לתובעת.

ארבע - האם אפשר שכתוצאה מ"המערך הביטוחי" – הנטל לפצות את התובעת – בהנחה שיקבע שהיא זכאית לפיצוי – לא יהיה חופף לקביעה בדבר זיהוי האחראי או האחראים לנפילתה של התובעת.

להלן אדון בשאלות אלו כסדרן:

5.בא כוחו של בית האבות הציע בסיכומיו הנאים והסדורים, את הפרופוזיציה, שנפילתה של התובעת אינה מקימה חבות.

במסגרת טיעונו זה, בא כוחו של בית האבות נזקק, בין השאר, לדבריו הידועים של השופט חשין שנאמרו בע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל פד"י מז' (3), 345 לפיהם: "לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט..." לעיתים מזומנות נתקל בקיומו של Damnum Sine Injuria. על פי הנטען, :"לא הובאה שום ראיה שסדרי העבודה במטבח, או בחדר האוכל, היו לקויים, או שהיה פגם כלשהו בשיטה שננקטה בניקיון חדר האוכל. איש לא התרשל ואיש לא פעל מתוך חוסר זהירות, פזיזות או עצימת עיניים לאפשרות שתקרה החלקה. החלקות ונפילות מעין אלו קורות תדיר... "(סעיף 8 לסיכומי בית האבות).

ממכלול הראיות מצטיירת התמונה הבאה:

אירוע ההחלקה הנטען היה בשעה 15:30 לערך. אותה שעה,ארוחת הצהריים כבר הסתיימה, והתובעת הלכה הלוך ושוב בין חדר האוכל למטבח, כדי לפנות את השולחנות ולהכינם לארוחה הבאה וכדי להכניס מזון למקררים. (עמ' 7).

אותה שעה, "תוך כדי", עובד אחר בשם "מתוקו", הפעיל מכונה תעשייתית של שטיפת הרצפה בחדר האוכל. "זו היתה שיגרת העבודה הרגילה, ששוטפים את חדר האוכל כל יום אחרי ארוחת הצהרים". (עמ' 14 שורות 28-29) .קרוב לוודאי שהעובד הזה עבד בשירותו של בית האבות .(עמ' 15).

מדובר במכונת שטיפה סטנדרטית, שמיועדת לשטוף את הרצפה ולאחר מכן לייבש אותה.

התובעת העידה, שהתאונה ארעה קרוב לכניסה למטבח, ושקודם לנפילתה שם, היא עברה במקום מספר פעמים. לדבריה, מתוקו כבר סיים לשטוף את אזור הנפילה והמכונה עמדה בצד. כבויה. (עמ' 9). העובדות לגבי אירוע הנפילה עצמו, לא התבררו כל צורכן והמקור היחיד לגבי מה שקרה, הוא התובעת עצמה.

בסעיף 7 לתצהירה, התובעת העידה ש:

"בחדר האוכל עבד איש הנקיון כשהוא מבצע את עבודות הנקיון באמצעות מכונת נקיון גדולה, תעשייתית אשר בתחילה מפזרת מים ואחר כך גורפת אותם... כשהחלקתי הבחנתי כי איש הנקיון הותיר שובל של מים ורצפה רטובה... כל זה ארע כשרצתי שוב למטבח... (סעיפים 7 ו-8).

בחקירתה התובעת נשאלה כך: